מי פנוי בצ'ילי???

אחד הדברים החביבים בבלוג הזה הוא לראות מאיפה מגיעות הכניסות לקרוא את הסיפורים (ובואו נעזוב את הכניסות מישראל). אז נכון שהשיא מגיע משני מקומו

עוד פתק מהמורה

ממש לפני שהגיע לתחנת האוטובוס, יואב נזכר שהוא שכח את הכרטיסיה בבית, בחדר שלו על השולחן. אימא הכריחה אותו להחליף בגדים כי היא התעצבנה שהוא שו

ומה אתי?

"מה אני עושה כאן? אין לי מושג מה אני עושה כאן".טוב, פעם אחת מספיקה. לא צריך לשאול פעמיים

דילמת הסיפורים האינטימיים

ב-16 השנים האחרונות, מאז התפרסם הסיפור הקצר "קח אותם", אני כותב סיפורים קצרים למבוגרים. באותן שנים, במקביל, דווקא הספר "הסיפור המושלם", שכתבתי ליובל בני, הוא שפורסם והוביל לסידרה ולעוד ספר לבני נוער. אז מכירים אותי כסופר ילדים. אני זוכר לטובה במיוחד את הבוס, נשמור על האנונימיות, בלי שמות, שהיה נוהג להפתיע באמצע ישיבה עם אנשים מחוץ לארגון במשפט "אתם יודעים שאלדד, חוץ מתפקידו כמנהל XXX, הוא גם סופר...?" ואז היה עוצר לפאוזה רבת משמעות, כדי לתת לאורחים הנדהמים לעכל את גודל המעמד ולהעריך את הסלבריטאי שהסכים ברוחב לבו לחלוק איתם את שולחן חדר הישיבות, ואז מוסיף, בהטעמה יתרה, עם סוג של קריצה בטון הדיבור "...ילדים". שחס ושלום אף אחד לא יתבלבל עם סופר "אמיתי". בקיצור – זה מה יש, אני סופר ילדים, ואני צ

גדלנו קצת

משרד החוץ ביקשו, לפני השליחות לארה"ב, לשנות את שם המשפחה למשהו יותר ייצוגי, והם החליטו, יחד, שגל הוא תחליף עברי ראוי. שילוב של פתיחת הג

הרהורים של מנתח מערכות על הבאגים של Wix ועל הסיפור החדש

להלן אחת הודאה : אני איש תוכנה כבר 35 שנים. אוהבים אותך, אלדד. יופי, אז אחרי שהורדתי את הנושא הזה מהלב, כמה הירהורים על ההבדל בין Pull ל-Push, ומה הקשר בין החיים שלי בעבודה הרגילה לבין חיי האלטרנטיביים בבלוג הזה. אז זה הולך ככה : בתקופה האחרונה אנחנו מריצים פרוייקט תוכנה גדול שמשנה לחלוטין את אופן העבודה של הארגון. לא אשעמם אתכם בפרטים, אבל השינוי המהותי הוא במעבר מעבודה במיילים בלבד לעבודה מסודרת, דרך אתר משותף. הכל יהיה מתועד, הכל יהיה מסודר, ואיזה יופי לנו. אממ-ה מה? יש בעיה. גדולתו העיקרית של המייל היא שאת עושה מה שבא לך. כולה צריך לבחור נמענים. אחד, שניים, שמונים. יש CC, ברוכה בוראת ה-BCC. מצרפת קובץ אחד. מצרפת שמונים. מה בראש שלך. אין תיוגים, אין בחירה מרשימת נושאים/סוגים. כיף של חופש.

© 2018 כל הזכויות שמורות לאלדד אילני.