על פרידות ארוכות וקצרותהסיפור של השבוע חוזר לחוויות הפרידה מההורים. אני יודע שיש כל מיני סוגי פרידה. לא חוויתי את הקצרה, הפתאומית, כשההורה מת ממש צעיר
עכבר קטןבלילה ראיתי עכבר קטן רץ לאורך ארונות המטבח. החדר היחיד בו אנחנו משאירים אור בלילה. הילד פוחד להרדם כשכל הבית חשוך וככה, עם פס האור הצר במסדר
הגיגים משולבים בסיפור קצר של ממשהסיפור של מחר הוא כמעט לא סיפור. מן איטוד שכזה. יש לי כמה כאלה, והם באמת קצרים וחביבים
Favoritesדובל’ה היה הראשון שאיתר את הפולש. בהתחשב בעובדה שאף אחד לא ידע מתי הוא בכלל סוגר את המחשב ומתנתק מהאתר, עובדה זו לא הפתיעה איש. הוא מיהר לשג
גם הפעם הסיפור שלפני הסיפור שווהקודם כל, לכל מי שיבוא אלי בטענות, אחרי שיקרא את הסיפור של מחר, שאני רוכב על גל מפגשי המחזור של ימינו (כתבות אמנון לוי וכיו"ב) – הסיפור...
יופי של סימטריההיה ערב ראש השנה. אהרון ירד עם פח האשפה. תעשה משהו במקום להסתובב לי כל הזמן בין הרגלים במטבח כשאני עובדת, אמרה לו אורה, עוד מעט הילדים באים,
איך לעזאזל אנשים שמסתכלים עליך רואים מה שהם רואים?לסיפור של מחר שלוש רגליים : הראשונה קרתה במעלית בבניין התאומים ברמת גן. עבדתי אז בחברת ג'ון ברייס סיסטמס (לא הג'ון ברייס הדרכה שאתם
עובד זרציפיתי למישהו משונה. לא קרניים או גיבנת או משהו קיצוני כזה. לא צריך להגזים. משהו קטן. נגיד – גמגום. קוצר ראיה קיצוני. ביישנות מוגזמת. משהו ע
הזיקנה מנקודת מבט של הדור התומך (עדיין)אני משער ששמתם לב שהסיפורים שאני מפרסם הם מתקופות שונות של חיי. בכל זאת – התחלתי לכתוב אותם לפני 16 שנים וגם אז כתבתי לעתים על דברים מהעבר ה