כשהיה בצבא, ארז אהב להסתובב, בהפסקות בין השיעורים של קורס טכנאי הקשר שעבר בבה"ד שש, ליד שירותי הבנות. השירותים של הבנים והבנות היו שניה

לחמישיה הקאמרית יש קטע נהדר בו שי אביבי פוגש את דובל'ה נבון אחרי שנים שלא התראו (למי שלא זוכר - חפשו "החמישיה הקאמרית – פרספקטיבה&q

"קרה שם משהו?" השאלה היתה באויר מתחילת השיחה, תלויה ומחכה. הוא הצליח להתאפק עד עכשיו, אבל השאלה הכבידה עליו, והוא היה מוכרח לשאול.

בשנות התשעים היתה בטלוויזיה סידרה בריטית מעולה בשם "המפצח". גיבורה היה פסיכולוג משטרתי בשם ד"ר פיצג'רלד, או בקצרה – פיץ,

בערב בו הבחין אריה בבליטה הקטנטנה בחיך של ריבי, בתם הקטנה, והוא ונחמה הבינו שלריבי יוצאת השן הראשונה, והבכי שאינו נפסק הוא לא תוצאה של גזים,

טוב, הסיפור של מחר שעשע את אבא שלי. זאתומרת, מעט סיפורים שכתבתי נתתי לאבא לקרוא – בעיקר אלה שאני מכנה "החיפאיים". וגם את הסיפור של

אלעד ישב על הכיסא, ליד השולחן הגדול במטבח, הפונה לרחוב הראשי, העובר שבע קומות מתחת החלון הגדול, ניגב את הזיעה ממצחו, וניסה להתרכז. החלון היה

אני לא זוכר אם כבר סיפרתי, אבל בסביבות גיל 36-7 היתה לי התגלות. עד אז גרתי את 22 השנים הראשונות לחיי בחיפה ואת שאר השנים בדירה בקומה ראשונה

טלפון אחרי חצות תרגיל בקורס כתיבה יוצרת "סיפור קצר על פי כותרת בעיתון". בחרתי בכותרת על אריק שרון וההתנתקות "נמאס לי ממנו.&qu

בשבוע שעבר כתבתי סיפור בידיוני שמנסה להידמות לאשת מישהו חשוב, על סף קבלת תפקיד מכריע בדרך לרמטכ"לות. עניין אותי איך מרגיש "מספר שנ