הבלוג של אלדד אילני | סיפורים קצרים למבוגרים

הישארו בעניינים.

הצטרפו לרשימת התפוצה.

שכר סופרים

היה לי בוקר מטורף

שיעור היסטוריה

אלוף הפיקוד הפרטי שלי

דווקא באותו לילה לא שמעתי אותו. לא שאני ישנה כל כך חזק. איפה אני ואיפה לישון חזק

על חייהם הפרטיים של אנשים ממש חשובים

עשיתי כמה תפקידים יפים וחשובים בחיי, ואני גאה בקורות החיים שלי – המקצועיים וגם הספרותיים. אבל, בינינו, בשקט ככה, מעולם לא הייתי ממש "חש

קצת יותר מדי ג'ינג'ר

נדי התעטשה. יותר רחשוש מאשר עיטוש מבוגרים. שמיכה כתומה מכסה אותה עד סנטר, כובע צמר לבן לראשה

על תקופת ההיריון

אני גבר. אני יודע שזה יפתיע את חלקכם, אבל זה מה יש. גבר

חרטה מאוחרת

האחות נחמה שוב הצליחה להפתיע את ראובן. כל כך בשקט היא מסתובבת. רגע אתה לא שם לב, והיא מופיעה מאחוריך, בנעלי ההתעמלות הלבנות שלה, במדיה הלבני

על חשבונות שאנחנו עושים

הטריגרים לסיפור של מחר הם שניים, אך הם אישיים מכדי לדבר עליהם בפורמט הזה. שניהם נוגעים לשנה האחרונה של חייו של כל אחד מהורי. הדבר שמאחד...

בקצב הזה, עוד חמש שנים, דיקאן

"פיט טאונסנד, אלן סנדרלנד והשפעתם על ניק הורנבי; או למה ניק הורנבי נשאר תקוע בשנות הששים?" כך נתקלתי בדורון בפעם הראשונה. עוד שנת

אני, סינתיה ואן

מאיפה צמח הסיפור של מחר? גם הפעם אני יודע ומוכן לשתף. שניים אשמים : מייק ניקולס והמורה לאנגלית, שאני לא מצליח לזכור את שמה (עומרי אומר שקראו

האצבעות העדינות של מאשנקה

ארז נאנח. החריקות האלה של המעלית יגמרו ברע. אם הם מתחזקים את המעלית הזאת כמו שהם משקיעים בחומרי הבנין שלהם, יום אחד אני אפול ואשבור את הראש

אני והעליה הרוסית

את הרגעים בהם נולד הסיפור של מחר אני זוכר בדיוק. יש לו שני מקורות. האירוע המיידי שהוביל לכתיבתו היה כשחזרתי בערב חורפי מיום הורים בבי"ס...