שמוליק החליט שיתחתן עם החיילת הראשונה שתצא משער הבסיס. הוא לא צריך לעשות חשבון לאף אחד. לא צריך להסביר כל החלטה בחיים, מופרעת ככל שהיא נשמעת

מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שעוברים עלי דבר או שניים לאחרונה. אני יוצא, שוב, לדרך חדשה. וכמו כל שינוי בחיים מתפתח לו המאבק הרגיל בין הראש, שחו

ישבנו שלושה לארוחת בוקר בשמש אמצע אוקטובר, על פלטות אלומיניום גדולות בחצר של תע"ש. עוד מעט נהפוך אותן, במעגלה הענקית, למיכלי דלק נתיקים

התקופה הזאת, של שבוע הספר, היא תקופה מלאת פעילות. מכל השנה בתי הספר הכי אוהבים להזמין סופרים למפגשי סופר בתקופה הזאת של השנה, ויוצא שהחל מסי

בצומת נתניה דרום נזכרתי ששכחתי לקחת את הלאפטופ. כל כך הרבה פעמים בחודשים האחרונים התכוננתי לטלפון הזה. עשיתי רשימת דברים לקחת

הסיפור הזה של מות אנשים קרובים אליך הוא עסק לא פשוט. הוא מורכב נפשית, והוא אתגר מבחינת הכתיבה. דומה קצת לסקס – איך אתה כותב על המארג הרגשי ה

הרגעים הבלתי מתוכננים האלה. המקריות הזאת. דרור רצה לראות סרט לפני השינה. לרוב הוא רוצה סיפור. אותו סיפור שוב ושוב. שבועות יכולים לעבור...

בארבעת החודשים האחרונים מצאתי לי עיסוק חדש. בנוסף על כתיבת חומר חדש, שזה מה שמצפים ממני "על באמת", בהוצאת כנרת (כלומר – ספר חדש),

זה סיפור אהבה אברך צעיר, מתקשה לדחוס לחולצתו הלבנה כרס הולכת ותופחת, נרתע למשמע הגיטרה העצבנית של קירק האמט. טוב מאד. שיפסיקו ללכת על הכביש

קראתי כמה וכמה ראיונות עם סופרים על הכתיבה. יש אמירה שחוזרת בהרבה מאותם ראיונות. שילוב של שתי אמירות ליתר דיוק : סופרים הם שקרנים...